חסיון מסמכים שנערכו ע"י מומחים מהטכנין בעניין פטירת אשה שאושפזה ברמב"ם

1.         עופרה הר-טל ז"ל, שהמבקשים הם הוריה ועזבונה, אושפזה בבית החולים רמב"ם לצורך הכנה להשתלת מח עצם.

            במהלך אשפוזה קיבלה עופרה טיפולי קרינה. בדיעבד התברר, כי מתוך טעות כלשהי, ניתנו לה מנות קרינה כפולות מאלו שנקבעו לה.

            ביום 2.12.02, כחודש וחצי מיום אשפוזה, עופרה נפטרה.

2.         במהלך התכתובת שהיתה בין המבקשים ובא כוחם ובין המשיבים, באמצעות המשיב 1, שהוא סגן מנהל המשיב 2 ופרופ' גליק, נציב קבילות הציבור של המשיבה 3, נמסרו למבקשים סיכומים רפואיים שנעשו בבית החולים.

            בסיכומים אלה צוין במפורש, כי עופרה קיבלה טיפולי קרינה מוגדלים וכפולים מאלה שנקבעו לה.

            במכתבו האחרון ציין פרופ' גליק, כי בית החולים " מינה ועדת בדיקה בעזרת אנשי הטכניון, בכדי לבדוק את המערכת ואת הסיבות שהביאו לתוצאה העצובה", וכי משרד הבריאות ממתין לתוצאות בדיקה זו " לפני החלטתנו אם למנות ועדה נוספת מטעמנו".

            נקדים את המאוחר ונאמר, כי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, החליט משרד הבריאות, שלא להקים ועדת בדיקה מטעמו.

3.         הבדיקה המדוברת נערכה וממצאיה נכתבו בחוברת מחודש יולי 2003, הנושאת את הכותרת: " ניתוח מערכתי של תהליך העבודה ביחידה לרדיותרפיה והמלצות לשיפור" (להלן - הדו"ח).

            הדו"ח נכתב על ידי אנשי מרכז מחקר לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש של הטכניון.

4.         בתובענה זו עותרים המבקשים להורות למשיבים להמציא להם עותק מהדו"ח.

            המשיבים סירבו ומסרבים לכך, כשהם טוענים לחסיון הדו"ח.

            במוקד בירור התובענה, עומדת השאלה, האם הדו"ח נערך על ידי ועדת בדיקה במובן סעיף 21 ל חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), או שהוא נערך על ידי ועדת בקרה ואיכות במובן סעיף 22 ל חוק?

5.         בעבר שלטה בכיפה הלכת בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא א. ברק), כפי שנקבעה ב-רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח', פ"ד מט(2) 516, שנתנה עדיפות ניכרת לגישה, לפיה יש להמציא לחולה (או למי מכוחו) כל בדיקה שנעשתה בענינו, וכנגד הגישה שטענה לחיסיון הבדיקות הרפואיות הפנימיות, כדי לאפשר עריכת ביקורת אמיתית וגלויה, ללא חשש.

            בית המשפט העליון, מהנימוקים המצוינים שם, נמנע מלתת הכרה בחסיון הלכתי חדש, שלא נקבע בחקיקה (סעיף 14 לפסק הדין).

            לאחר פסק הדין, וככל הנראה בעקבות תוצאותיו (ראו: פרופ' א. כרמי, "חוק זכויות החולה - ועדת בדיקה וועדות בקרה ואיכות: סוגית החסיון", רפואה ומשפט, חוברת 25, עמ' 3) נחקק החוק.

            משכך, עלינו לברר את הדברים על פי האבחנות שנעשו בסוגיה זו ב חוק.

6.         "ועדת בדיקה" לפי סעיף 21(א) ל חוק היא " ועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי".

            "ועדת בקרה ואיכות" לפי סעיף 22(א)(1) ל חוק. היא " ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי" (הגדרות מקבילות נמצאות לגבי ועדות שהוקמו על ידי קופות החולים או משרד הבריאות: ס"ק(2)(3)).

            ומהי האבחנה לענין חסיון הפרוטוקולים והממצאים?